בתיה מלמד   בריז’יט קשטן.     "ברוב המקרים, הסיבה לפוביה שהאדם סובל ממנה בגלגול הנוכחי נעוצה בצורת המוות שלו בחיים קודמים" אומרת בריז’יט קשטן, מומחית לטיפול ברגרסיה "מדובר בלמעלה מ- 70 אחוז מהמקרים, וזה הוכח במחקרים רבים, שנערכו בעיקר בארצות – הברית. אם אדם מת, בעברו, בשריפה, הוא יפחד היום מאש,  במקרה שהוא נחנק למוות הוא יסבול בחיים הנוכחיים שלו מקלאוסטרופוביה, וכן הלאה. אולי זה נשמע פשטני, אבל זה בדיוק מה שקורה. לכן, כאשר מצליחים להביא אדם ברגרסיה אל שורש הפחד שלו, הוא ייהנה מריפוי מלא, או לפחות מהקלה גדולה. במקביל זה אומר, כמובן, שאם אותו אדם יעשה פסיכואנליזה, ואפילו לאורך עשרות שנים, הוא לא יפתור את הבעיה שלו". כמי שבאה מלב לבו של הממסד הפסיכולוגי, בריז’יט קשטן אינה מהססת להגדיר את גבולות יכולותיה של הפסיכואנליזה.  היא נולדה ב-53 למשפחה קתולית, סיימה את לימודיה בפריז, כפסיכולוגית קלינית בכירה, ולמדה גם פילוסופיה בסורבון.   ב-76 עלתה ארצה,  בעקבות אהבתה דאז, והתגיירה. בארץ עבדה באוניברסיטת חיפה, בתחנה לייעוץ לסטודנטים וכמרכזת מחקר בפסיכולוגיה קלינית, ולאחר מכן גם במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל. משנת 91  התחילה לעבוד רק באופן פרטי, "כדי לעסוק בנושאים שמעניינים אותי באמת ולהתמקד בעיקר בכלי המופלא של שחזור גלגולים, או, ליתר דיוק, טיפול ברגרסיה". מתי התחיל הרומן שלך עם כיוון הרוח? " האמת היא, שלמדתי פסיכולוגיה כי רציתי להיות פסיכותרפיסטית, אבל השאלות הקיומיות הגדולות עניינו אותי כבר בנעורי.  בקשתי לדעת למה אין צדק בעולם, מהי תכלית הקיום  וכן הלאה, ולבסוף מצאתי  את התשובות  בספרים על המסורות הרוחניות הגדולות של העולם -בין השאר בקבלה,  בסופיזם, בבודהיזם  ובהינדואיזם".   גם  הגיור שלך היה  מהלך רוחני? "ממש לא.  הגישה שלי הייתה  תמיד אוניברסלית. הרי  כל המסורות הגדולות מדברות על אותו דבר, בשורש שלהן, ואני התקרבתי לנושא של גלגול נשמות, שקיים אצל כולן. זוהי התיאוריה היחידה, שגם נראתה לי רציונלית וגם ענתה על השאלות הגדולות ".   היית זקוקה לאומץ מקצועי כדי  לאמץ את הכלי הזה? "לא, כי לשמחתי  היו אנשים, שעשו זאת לפני.  עוד בהיותי בפריז גיליתי את הזרם הטראנס-פרסונלי, שמשלב בין הפסיכולוגיה לבין המסורות הרוחניות הגדולות  של העולם. זרם זה נוסד בארה"ב, בשנת 69 , כהתפתחות של הפסיכולוגיה ההומניסטית, הגיע לאירופה כעבור עשר שנים ורק עכשו מתחיל לקבל תאוצה בארץ. ה’אבות המייסדים’ של הכיוון הזה הם אברהם מאסלו, ויקטור פראנקל וקארל גוסטב יונג, שטבע את המונח ’טראנספרסונלי’, משמע מעבר לאגו. הזרם הזה נשען על ארבעה יסודות: הפסיכולוגיה ההומניסטית,  המסורות הרוחניות העתיקות, שהצליחו להביא את האדם לאושר,  חקר פיזיקת הקוואנטים ותיאוריית היחסות וחקר מצבי תודעה שונים, כגון מדיטציה וטראנס, והכלי העיקרי של השיטה הוא הטיפול ברגרסיה". תארי את המהלך הטיפולי. "קודם כל, חשוב לי להדגיש שאני לא משתמשת בהיפנוזה. אני מתחילה בראיון, ואחר כך עושה למטופל הרפיה מודרכת, שמאפשרת לו להתנתק קצת מחיי היומיום ולהתחבר אל ’החלק הכל יודע’ שלו. ההנחה היא שבכל אחד  מאתנו יש מרכיב, שיודע הכל, זוכר הכל והיה פה מאז ומעולם. אני משתמשת בהרפיה פשוטה, שבמהלכה מדמיינים אור, כאשר המטרה היא להתחבר לאור האינסוף. זהו תהליך של כעשר דקות, ואז אני  פונה אל החלק הכל יודע, מבקשת ממנו לקחת את האדם אל המקור של הבעיה, שאותה הוא בקש ממני לבדוק,  ושואלת אותו שאלות. למשל, איפה הוא נמצא, מה קורה שם, מה עושים הקרובים אליו, וכיוצא בזה. בטיפול ברגרסיה אדם יכול לחזור לאחת מארבע  תקופות: הילדות, רגע הלידה, שלב העוברות או חיים קודמים". באיזה סוג של בעיות נרשמו הצלחות גדולות במיוחד בשיטה  זו? "לפי מאות אלפי מקרים שנחקרו, האינדיקציות הטובות ביותר הן במקרים של פוביות חרדות  ופחדים, בסיטואציות של קשרים בנוסח ’אני לא יכול אתך ולא יכול בלעדייך’ ובבעיות פסיכוסומטיות. מה קורה, למשל, בסוג הקשר הזה, שמאמלל אנשים ולמרות הכל הם טוענים שאינם יכולים לנתק אותו? הספור הקלאסי לדוגמה הוא על גלגול קודם, שבו יצא הבעל לדרכו וכשחזר התברר לו שרצחו את אשתו. מטבע הדברים התגובה שלו הייתה ’אם לא הייתי עוזב זה לא היה קורה,  לעולם לא אעשה כך יותר’ וכך בעצם מתהווה נדר, שחייבים להתיר אותו, כי בגלגול הזה הוא לא מסוגל לעזוב את בת - זוגו גם כאשר רע לו וליחסים אין כל סיכוי". מהו, אם כן, ההבדל בינך לבין מתקשר,  שמוסר את אותו מידע? "ההבדל הוא, שפה קיימות גם הרמה של ההבנה וגם הרובד העמוק ביותר בטיפול, שהוא החוויה. אני מביאה את האדם למצב, שבו הוא עצמו חווה מחדש את הטראומות שהיו לו,  ובסופו של הטיפול הרוחני הזה אני מנחה את טקס הפרידה שלו מאותם גלגולים. זהו טקס חשוב,  שבו נוצר דו שיח בין האדם בחיים האלה לבין מי שהוא היה אז, ושם קורים דברים מדהימים". משל? "למשל, החלפת מתנות בין הדמות מהעבר לבין האדם שבהווה. אתן לך דוגמה. הייתה אצלי מטופלת נוצריה, שבאה לגור כאן בעקבות בעלה ושנאה כל רגע שלה בארץ, ובמהלך הטיפול היא  חוותה את עצמה כנערה יהודיה מפולין בשואה.  כאשר ששאלתי אותה איזו מתנה נותנת לה הנערה הפולנייה, היא ענתה לי ’את ארץ-ישראל’". ספרי על מקרים, שבהם הובילה הרגרסיה לשלב העוברות, לרגע הלידה, או לילדות. "הגיעה אלי  נערה, שסבלה מגמגום קשה. בתהליך התברר שהיא נולדה לאמה כתוצאה מאונס, והאם, שהייתה נשואה לאחר, החליטה להסתיר את המקרה. התוצאה הייתה, שהעוברית שבבטנה הבינה שזה סוד ואסור לדבר על כך, ומשם נבע הגמגום. באשר לרגע הלידה, חשוב לדעת  להקפיד לא רק על האווירה הטובה בחדר הלידה, אלא גם על המילים הראשונות שהתינוק שומע.  אם האם תאמר לתינוקת שרק נולדה  ’איזו קופה קטנה וחמודה’, הילדה עלולה לחוות את עצמה כמכוערת, אפילו אם היא תהייה יפהפייה מדהימה. חשוב לדעת, שלכל תקופה שחוזרים אליה יש תהליך שונה של תיקון, ואם מקור הבעיה הוא בילדות ניתן ליצור חיבור חדש ומפויס עם הילד הפנימי שבנו, כלומר עם הילד שהיינו". אמרת שהשיטה התחילה לצבור פופולריות גם בארץ. "בהחלט. אני עצמי מרבה להרצות  על שילובים בין פסיכולוגיה לרוחניות, עם דגש על תרפיה ברגרסיה, ומעבירה קורס בן שלוש שנים ב’ מדיקולג" של המכללה למנהל". חוצמזה, אפשר ומומלץ לראות אותה השבוע, ב- 12-3-05 בערוץ  8, בתוכנית "העתיד כבר כאן".   לכתבה הבאה