בתיה מלמד   בכיוון הרוח: פחות וכבר לא כואב.   "האנשים הכי עצובים" אומרת המרפאה ההוליסטית שרון בן-ארי "הם האנשים הכי כואבים. רבים מאיתנו מתרגלים לחיות עם כאב פיזי מסוים בלי לתת את הדעת להשלכות הנוספות שלו, כגון המגבלות שיש להסתגל אליהן, הוויתור על פעולות מהנות ובעיקר הלחץ הנפשי והעצב, שגם הם, ממש כמו הכאב, הופכים לבני לוויה תמידיים.   מובן מאליו, שכמרפאה הוליסטית  אני תמיד מאושרת להיווכח שהכאב הפיזי של המטופל חלף. אבל אני שמחה עוד יותר לראות את הניצוץ בעיניים, שמעיד על כך שיחד עם הכאב נמחקו גם מצוקות אחרות". השמחה הזאת מרמזת על ייחודה של שרון כמטפלת: " אני מתייחסת למטופלים שלי כאל מעין משפחה" היא מודה "ואפילו שומרת עם רבים מהם על קשר זמן רב לאחר שהבעיה נפתרה. ממה נובע היחס הזה? נראה לי שמעצם העיסוק ברפואה הוליסטית לשמה. אני לא מטפלת ברגל הכואבת של שמעון או בפריצת הדיסק של יהודה, גם אם זוהי הבעיה שהביאה אותם אלי, אלא במכלול הסיבות שגרמו לקושי המסוים. למעשה אני נוגעת בהוויה, ששמה אדם, והקרבה הזאת עשויה ליצור קשר עמוק, שאינו קיים כמעט ברפואה הקונבנציונאלית".            כלי הטיפול, שבו התמחתה שרון, הוא  "טכניקת בואן" - שיטה לא פולשנית, נטולת כאב אך אפקטיבית במיוחד, שבה מפעיל המגע העדין של המטפל את הרקמה הרכה של המטופל. הפעלה מעודנת זו משפיעה על הגוף גם ברמה הפיזית וגם בממד האנרגטי, וגורמת לו לחדש את מנגנון הריפוי הטבעי שלו. כלי הטיפול הנוסף של שרון הוא התפילה "ולהבנתי זהו כלי לא פחות מהותי ומשמעותי מאשר הטכניקה הנראית לעין" היא אומרת. לפני כל טיפול אני נושאת תפילה מיוחדת לקדוש ברוך הוא ומבקשת להיות צינור לחמלה, לריפוי ולעשיית טוב.   אני מאמינה, שהעזרה הרוחנית שמגיעה אלי בזכות האמונה השלמה והתפילה חשובה לפחות כמו השליטה שלי בטכניקת בואן".   האמונה לא הייתה זרה גם לתום בואן (1916-1982) עצמו, האוסטרלי שהמציא את השיטה ונהג לספר שקיבל את סודותיה כמתנה מהבורא. בואן היה בקי מאוד בתורות הריפוי השונות של המזרח הרחוק, והאמין שעל מנת להצליח בריפוי יש להבין תחילה את מהות הצ’י  (אנרגיית החיים על-פי המסורת הסינית). ויחד עם זאת, הטכניקה שאותה פיתח אינה מבוססת על שום שיטה מן השיטות המוכרות במערב או במזרח. השיטה היא פרי התנסותו האישית, שבמהלכה חש בוויבראציות קלות ברקמה הרכה ועקב אחריהן. הן כיוונו אותו לנקודות מסוימות בגוף, שבהן היו רמות המתח השרירי שונות זו מזו, והנקודות הללו הן שנכללו, בסופו של דבר, ב"מפת המגעים" של השיטה.   "העדינות של טכניקת בואן" מסבירה שרון "היא אחת מהסיבות שהופכות אותה למיוחדת ושונה כל כך. כמעט כל מטופל שואל אותי איך תיתכן הא-סימטריה הזאת. כלומר, איך יכול מגע מינימאלי לחולל אפקט מקסימאלי. והתשובה נעוצה בהנחת היסוד של בואן, הקובעת שהגוף זקוק ’לרמז דק’ בלבד כדי לעורר אותו לתהליך של ריפוי עצמי. הפעולות העדינות והמדויקות, שבהן אני משתמשת, מכונות בשם ’תנועות בואן’, והן מתבצעות על גבי שרירים, גידים, עצבים ורקמות-חיבור. התנועות מבוצעות בעזרת האצבעות, תוך הפעלה של לחץ קל שבקלים בלבד. הטיפול מורכב מסדרות  של רצפי-תנועות, שנקראות ’פרוצידורות’, וביניהן עושה המטפל הפסקות, המאפשרות לגוף פסק זמן של קליטה, עיכול ותגובה".   המטפל בשיטת בואן אינו מרפא במשמעות המקובלת של המילה, אלא מאפשר ריפוי טבעי. "תום בואן האמין" מסבירה שרון "שהואיל והגוף שלנו מסוגל לרפא את עצמו, רפואה נכונה היא זו שגורמת לו להתעורר למלאכת התיקון והאיזון הטבעית. אחת מהנחות היסוד בפיתוח הטכניקה הייתה, שליקויים תפקודיים במערכות הגוף הם תוצאה של הפרעות ברקמות. בואן סבר שמבנה שולט על תפקוד, ולכן כל הפרעה במבנה של רקמה כלשהי תוביל בהכרח להפרעות בתפקוד של אותו מבנה, ובהדרגה להפרעה בתפקוד הגוף כולו. כמו כן, מאזנת טכניקת הריפוי שלו את זרימת האנרגיה הטבעית בגוף ומאפשרת לאנרגיית החיים, הצ’י,  לזרום ללא הפרעה ולהבטיח מצב של בריאות מקסימאלית. יותר מזה: תפיסת הריפוי  הכוללת של בואן גורסת ש"פחות זה יותר". כלומר, שככל שמצבו של המטופל קשה יותר- כך הוא אמור להזדקק למספר קטן יותר של פרוצידורות במהלך הפגישה וללחץ קטן והולך בכל נגיעה. לכן נהוג לכנות את הטכניקה הזאת בשם ’ההומיאופתיה של המסאז’ים’ , כי גם ההומיאופתיה מניחה שככל שהחומר המשפיע מדולל יותר הוא גם עוצמתי יותר".     מה מרגישים  המטופלים בשעה ש "פורטים" בעדינות על גופם? "למעשה, הדיווחים של המטופלים מוכיחים שאכן מדובר בשיטה הוליסטית של טיפול גוף-נפש. למרות שהמגע הוא מינורי, אני שומעת מהם על תחושות רגשיות- נפשיות –רוחניות שכוללות ריחוף והרפיה טוטאלית ואפילו על מצבי התעלות של התודעה. אנשים רבים מספרים על חוויות של הצפה רגשית אופטימית ושלווה, שבמהלכה  הם מתמודדים עם מצוקות מחיי היומיום שלהם ואפילו פותרים בעיות, שלכאורה לא היו קשורות כלל לטיפול. גם אני עברתי טיפולים בשיטת בואן במהלך הלימודים וההשתלמות שלי בתחום, ואני יכולה להעיד על כך שהרגשתי בעוצמה רבה את הדיאלוג בין האצבעות שרפרפו על גופי לבין איזשהו הד פנימי, שחיכה למגע הזה. בפועל השיטה מתפקדת כך, שכל "פריטה" על איזור כלשהו בגוף מעבירה לאיבר המטופל מסר, באמצעות תדר מסוים שפותח לו את האפשרות לחזור לתדר הראשוני המאוזן שלו. אני עצמי נוהגת להמשיל את החיבור הנכון בין המטפל למטופל בשיטת בואן לאדם, ששומע לפתע את שפת אמו לאחר שלא שמע אותה זמן רב ומגיב אליה מתוך הממד הכי פנימי, עמוק ואותנטי שלו".   באילו חוליים ובעיות מטפלת השיטה בהצלחה? "רשימה חלקית מאוד של הבעיות תכלול: כאבי-גב,  ברכיים, פרקים ואישיאס, דורבן, פריצת דיסק פציעות כתוצאה מתאונת דרכים  או רכיבה, כאבים שנגרמו מעבודה מוטל מחשב, ציסטות, פרוסטטה, בעיות הורמונאליות, לרבות כניסה להריון, שיתוק חצי-פנים (פציאליס), מיגרנות, בעיות עיכול, אסתמה, אלרגיות, ריכוז, מתח וכן בעיות שונות אצל ילדים, כגון הרטבה והיפר-אקטיביות. מכיוון שמדובר בטיפול לא-פולשני ונטול-כאב לחלוטין, הוא מומלץ ובטוח גם לנשים בהריון, לנכים, לקשישים, לבעלי-חיים… ואפילו לתינוקות מיום שנולדו. אחד מהמקרים שטיפלתי בהם היה של תינוק בן שנה וחצי, שסבל מאסטמה. הוא חלה בגיל חודשיים בדלקת ריאות קשה, אושפז, ומאז אנטיביוטיקה ואינהלציות כמעט בלי הפסקה. לאותו תינוק הספיקו שלושה טיפולים בלבד, ולאחר שבועות ספורים הוא היה בריא לחלוטין. ככלל, ילדים מגיבים לטיפולים האלה מצוין ובמהירות בלתי רגילה". לכתבה הבאה