בתיה מלמד   בכיוון הרוח:  פרופסור אבשלום מזרחי- על השמנת – יתר.   "אני רוצה להיות בריא. זה הכל" אומר פרופסור אבשלום מזרחי. "אין אושר כמו בריאות. לא כסף, לא מעמד ולא כבוד. כלום!   היום אני בן 67 ומרגיש נפלא, אבל כשאני הולך לכותל אני  עדיין שם פתק, שבו כתובה רק מילה אחת: ’בריאות’. מניסיוני למדתי שסוד הבריאות הטובה הוא פשוט: הרגלי חיים נכונים ותזונה נכונה. לכן החלטתי לכתוב ספר, העוסק בהשמנת –יתר. ארגון הבריאות העולמי הגדיר לאחרונה השמנת –יתר כמחלה כרונית, ובצדק. אדם שמן הוא אדם חולה, וכבר אמר הרמב"ם, ש’ אכילה גסה לגוף כל אדם, כמו סם –המוות. והוא עיקר לכל החולאים. ורוב החולאים שבאים  על האדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא את בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים’".   עם מזרחי, מרכז המגמה לרפואה טבעית במכללת רידמן, נפגשתי  לשיחה על ספרו החדש "כל מה שרצית לדעת על השמנת –יתר"- מדריך חדש ומקיף, העוסק במהותה של הבעיה, גורמיה והדרכים השונות למנוע אותה ולטפל בה  (הוצאת פוקוס). בין שאר הנושאים הנסקרים בספר נמצא את דימוי הגוף (בעיקר הנשי) בתרבויות שונות, הרגלי אכילה והשמנת - יתר בראי היהדות, סוגים שונים של דיאטות, סינדרום X  - הקשר בין סוכרת , יתר לחץ דם והשמנה, היבטים נפשיים  של בעיות אכילה, התייחסות הרפואה הסינית והתמכרות לשוקולד.   כמי שמחזיק בתפיסת עולם הוליסטית, תוקף  מזרחי את הקילוגרמים המיותרים שלנו מכל הכיוונים, ובפרק הנקרא  ’חינוך כפייתי, המוביל להשמנת – יתר’ הוא מותח ביקורת אפילו על הדרך בה רובנו מחנך את ילדיו.     הבעיה מתחילה כבר שם? "בהחלט. יש לא  מעט הורים, שכופים על ילדיהם להפריז באכילה, בעיקר מתוך הבנה לקויה ומוטעית שילד שאוכל הרבה הוא ילד בריא. הרמב"ם מלמד אותנו, שלא מספיק לא לאכול אוכל מזיק. צריך גם להמעיט באוכל בריא. אבל זה לא מה שקורה. הרי את האמירות,  בנוסח, ’אוכל לא זורקים. אתה חייב לגמור מהצלחת’.  ’יש הרבה ילדים רעבים בהודו שהיו רוצים לאכול את האוכל שאתה לא רוצה’, ’עבדתי כל כך קשה ועכשו אתה מסרב לאכול’, ’אם לא תגמור לא תקבל שוקולד/גלידה/ ממתקים’. יש הורים רבים מדי שהידע  שלהם בנושאי תזונה והרגלי אכילה שואף לאפס. ניקח, למשל, ילד בריא בגופו ובנפשו, שעובד עם חושיו. מה יקרה כאשר תוצב לפניו צלחת, ובה, למשל, סלט וחומוס? הוא יאכל את כל אחד מהמאכלים בנפרד. באופן טבעי הילד לא מערבב מזונות, וכך צריך להיות, אבל אז אימא אומרת לו: ’ תערבב את כל מה שיש לך  בצלחת. זה יותר טעים’. ואני שואל טעים למי? לאימא או לילד?. חשוב שנבין שבדיוק כשם שאנחנו לא מסבירים לכלב או לחתול שלנו איך אוכלים, כך אין להתערב באכילתו של הילד".    ואין להציע לו חלב, זולת חלב אם. "בוודאי. אני מלמד באוניברסיטת בר-אילן קורס שנתי על בריאות בראי הרפואה היהודית ויהדות תימן, וכבר הרמב"ם, שאני חסיד גדול שלו, אמר שחלב של אשה הוא טוב לבן-אדם, של פרה לעגל ויוצא בזה. היונקים בטבע לא שותים חלב לאחר שהם נגמלים, ואילו אנחנו ממשיכים לתת אותו ומזיקים לילדים  שלנו ולא יודעים, שליחה, אלרגיות ואסטמה הן חלק מהתוצאות של הטעות הזאת. אני לא נטורופת. לא מטפל. אני מחנך להרגלי חיים בריאים. למשל, מי מלמד אותנו ללעוס? הרמב"ם קובע שבכל נגיסה יש ללעוס  32 פעמים, כמספר השיניים. אבל אצלנו, כאשר יש בבית שני ילדים, שאחד מהם בולע את האוכל והשני לועס לאט, למי האימא תעיר?  לילד האיטי לכאורה".   בספר אתה מוחה גם על הבורות של הממסד הרפואי. "הממסד הרפואי המערבי  נגוע באוזלת יד בתחום זה, כי האקדמיה לא מלמדת את הרופא המערבי להתייחס לפן התזונתי של האדם. רק 6%  מבוגרי בתי הספר לרפואה בארצות- הברית מקבלים הכשרה כלשהי בתזונה, ואני מניח שזה המצב גם בארץ. לעומת זאת, כל המרפאים הטבעיים (הנטורופתים), שלומדים במכללות לרפואה הוליסטית בארץ ובעולם,  בקיאים ברזי הרגלי האכילה והרגלי החיים".   ההשוואה הזאת מובילה בהכרח אל סיפור חייו יוצא הדופן של הפרופסור אבשלום מזרחי,  מדען בינלאומי בתחום הביוטכנולוגיה, ש’ חצה את הקווים’  לאחר  30 שנות עבודה במכון הביולוגי בנס ציונה, מהן 7 שנים כראש מחלקה.   "בשנת 91 קמתי ועזבתי את עבודתי כמדען" הוא מספר "לאחר שהרגשתי שאני לא יכול יותר לעסוק במדע, כלומר רק בחלק מהשלם. הבנתי שהמדע מתייחס רק למה שהוא יכול למדוד,  בעוד שישנם דברים שהם מעל ליכולת המדידה שלנו, כמו הנפש והרוח.  הטרנספורמציה  הזאת התחילה אצלי כשנסעתי ב-77 לארצות- הברית לשנת שבתון, שאותה עשיתי כמדען בבית- החולים השני בגודלו בעולם לחולי סרטן. כבר אז נדהמתי לראות שהרופאים אינם מתייחסים בכלל לנפש החולה ולאישיותו,  וזו הייתה נקודת המפנה. ניקח לדוגמה את אחד מהתחומים המוזרים ביותר מזווית הראייה ההוליסטית, את המקצוע הנקרא רופא עור. הרי העור בסך הכל משקף את מה שמתרחש בתוכנו. אבל ברפואה הזאת, במקום לרפא את שורש הבעיה מתייחסים רק אל הסימפטומים שלה. לאחר שהגעתי אל התובנות הללו התחלתי ללמוד שורה של תחומים הוליסטיים ברפואה, עד ששיניתי כיוון".     מדוע אתה מקפיד לקרוא לתפיסות הללו ’הוליסטיות’ ולא ’משלימות’? " כי הן לא משלימות שום דבר. הן רפואות בפני עצמן, שקיימות כבר אלפי שנים. אדרבא. מי שמשלים אותן זו הרפואה המערבית, שהופיעה לפני 400  שנה, ושקודם כל ולטובת כולנו עליה ללמוד לא להתנשא. הרי גם במונחים מערביים מונים היום לפחות 83 מחלות, שמקורן בהרגלי אכילה פסולים ובתזונה לקויה".   למשל? " למשל סוכרת.  לי עצמי הייתה סוכרת,  שהופיעה בן- לילה לאחר שנפגעתי בתאונת דרכים. פניתי לרופא קונבנציונלי שהוא גם נטורופת,  והוא הציב בפני שתי אפשרויות: לקחת כדורים, כמו כולם, או להילחם. החלטתי להילחם, ותוך חצי שנה  ניצחתי את הסוכרת רק בעזרת תזונה, הרגלי חיים נכונים ופעילות גופנית. התחלתי לחיות מתוך מודעות והקשבה  לשעון הביולוגי שלי, וקבלתי אישור לכך שכאשר אנחנו נותנים לגוף את התנאים הוא מפעיל את יכולות הריפוי שלו".   לסיום, אחת מהטענות בקשר להשמנת – היתר היא שאנחנו אוכלים יותר מדי. האם יש ניתן בכלל לענות לשאלה ’כמה עלינו לאכול’?. "לשאלה הזאת קבלתי תשובה מופלאה מרופאה הוליסטית אחת, שאמרה לי כך: ’אתה מכיר את הרגע, שבו אתה חושב אם להמשיך לאכול? אז בדיוק ברגע הזה עליך להפסיק’.   לכתבה הבאה