בתיה מלמד   בכיוון הרוח: מסע למיתון החשיבות העצמית.   מהי המילה, שמעוררת אצל רוב האנשים סלידה יותר מכל מילה אחרת?  שאלה זו התעוררה אצל הפסיכולוגית, פנינה יואלי, במהלך שנות עבודתה עם יחידים וקבוצות, והתשובה שאליה הגיעה הייתה מבחינתה מפתיעה ומעוררת מחשבה. "הגעתי למסקנה שהמילה היא  ’בינוני’" היא אומרת. "אנשים מגיבים לאפשרות של הגדרת עצמם כבינוניים בעוצמה של רגשות שליליים: מחאה, בוז, זלזול ואפילו תחושה של סבל פנימי עמוק".   ואיך את מסבירה את עוצמת התגובות למילה הזאת? "ידוע לי שברבדים האישיותיים שלנו אנחנו רוצים להיות  יחידים, מובחנים, ברורים, שונים מהאחרים ובעלי הערכה עצמית תקינה ובריאה. אבל הגעתי למסקנה שההסבר האישיותי אינו מספק. מדוע? משום שאם השאיפה שלנו הייתה רק לערך עצמי  תקין, לא  הייתה נמצאת בתוכנו כמיהה עמוקה ליותר מכך. הרי בפועל כל אחד מאתנו הוא  מיוחד במינו, לפחות מפני שאין די-.אנ- איי  כפול על פני כדור הארץ ולכן אין שני אנשים זהים זה לזה בעולם. אז אם יש לכל אחד מאתנו את הידיעה הפנימית הזאת, על היותו ממילא שונה מכל האחרים, מדוע, בכל זאת, הוא נרתע כל כך מהבינוניות? את התשובה לשאלה הזאת מצאתי כאשר שאלתי את עצמי מהו ההפך של הבינוניות, וההגדרות שעלו בדעתי היו, בין השאר: הצטיינות, ייחוד, הצלחה והתבלטות. אז הבנתי, שבכל רשימת המילים האלה מקופל רעיון מרכזי אחד והוא,  שההפך מהרצון לא להיות בינוני הוא לא רק הרצון להיות נבדל מהשאר, אלא השאיפה חסרת הגבולות להיות מעל לאחרים. הגעתי לתובנה, שבתוכנו מתקיימת משאלה סמויה להשאיר את האחרים ’מאחור’, כך שלא אנחנו נהייה הבינוניים אלא הם".   ולמה זה קורה לנו? "כי האגו שולט בנו, ולכן היוהרה הפנימית וקידוש החשיבות העצמית שלנו תופסים נפח אדיר מתודעתנו. תובנה זו הובילה אותי לכתיבת ספר, שגם יעזור לאנשים להבין ולאתר את התופעה הזאת אצלם וגם ייתן להם כלים על מנת להתמודד אתה ולמתן אותה".   ספרה המרתק של יואלי "המלך אגו – מסע למיתון החשיבות העצמית" (הוצאת ’אור-עם’) כתוב בבהירות ובפשטות ומביא דוגמאות רבות מהקליניקה. הנחת היסוד של הספר היא, כי חלק ניכר מהסבל הרגשי שלנו נובע מן ה"אגו" האנושי, כלומר מתחושות החשיבות  והיוהרה הטבעיות הקיימות בנו. העצות שהיא בוחרת לתת, במטרה להקל על הסבל, לקוחות בעיקר מחוכמת הטאו הסינית.   כפסיכולוגית קלינית, באיזה צומת בדרך המקצועית שלך התחלת לבדוק גם את הנתיב הרוחני? "בעבודתי כמטפלת הרגשתי לא פעם חסרת אונים מול קשיים, שאין להם מענה במסגרת הפסיכולוגיה, כגון התמודדות עם מכות גורל, רגשות לא מוסברים כלפי אנשים, או שאלות מהותיות יותר על משמעות החיים. שנים רבות חיפשתי אחר תשובות לשאלות, שאינן נובעות מתוך העולם הרגשי אבל מטרידות כל אחד מאתנו. לא שאלות מסוג ’למה אני מרגיש ש…’ אלא מצוקות כמו ’למה זה קרה דווקא לי?’,  או ’מהו טעם החיים?’. זהו הצומת הראשון, שבו התחלתי ללמוד ולהתעמק בתפיסות רוחניות שונות, מצאתי שם תשובות והבנתי שיש לשלב בין שני הכלים – הפסיכולוגי והרוחני. בשלב שלאחר מכן זיהיתי את הסבל, שהמלך "אגו" גורם לכולנו, והבנתי שניתן לטפל בו בעיקר בעזרת כלים מתחום העולם הרוחני".   אולי ננסה להכיר את המלך העריץ הזה באמצעות דוגמה מהספר. "אבחר בספור של ניר, כי לכולנו קל להזדהות אתו. ניר הוא בחור נאה בן 39, רואה חשבון, נשוי באושר ואב לשלושה.  במובנים רבים ניתן לכנותו נהנתן- אהבתו לאוכל משובח, טיולים בחו"ל, יינות ומוזיקה קלאסית הסבו לו הנאה, אם כי תמיד שאף ליותר מכל דבר. למרות כל אלה, ניר הגיע אלי לטיפול בשל תחושת החמצה בחייו. ייתכן שעל פניו הסיפור שלו לא נראה טראומטי במיוחד, אבל ניר באמת סבל. בתוך עצמו הוא חי בתחושה של חוסר נחת תמידית וחיפוש מתמיד אחר דבר מה, שאותו לא ידע להגדיר. כאשר התחלנו לחשוף את הנחות היסוד של השקפת עולמו של ניר, גילינו כי שום רגע בחייו לא היה עבורו מהנה ושלם בפני עצמו, משום שכל רגע היה אמור לקדם את הרגע הגדול הבא, כי  "שם" טמון הדבר האמיתי. ניר לא הצליח להגדיר את המטרה הסופית שלו, ומהר מאוד היה ברור לשנינו, שהיעד הוא עליונות הישגית ומעמדית. המשוואה שהובילה את חייו קבעה, שטעם החיים הוא ההצלחה, או ליתר דיוק, השגת יתרון יחסי על אחרים".   למעשה, את קובעת שהמשוואה הזאת, שכולנו מכירים אותה, היא  מתכון בטוח לסבל נצחי? "בדיוק. ההרגל שלנו לייצר בתוך עצמנו מערכת של מטרות ויעדים, שרק השגתם תעשה אותנו מאושרים, מחבל קשות באיכות החיים שלנו. ההרגל להתבונן כל הזמן קדימה כי ’שם’ מחכה לנו משהו נפלא הוא נורא, כי הוא אינו מאפשר לנו להתבונן על החיים כתהליך נצחי של כאן ועכשו, שאין בו מרוץ לשום מקום מיוחד. ניר הוא הדוגמה הקלאסית למחלת השאיפה המתמדת, הליניארית – ’להתקדם’, שמובילה תמיד רק לתחנה הבאה ושוחקת כל אפשרות להנאה, לשמחת חיים או לאושר אמיתי ומתמשך".   מה מייחד את חוקי הטאו,  שבעזרתם את מציעה להילחם במלך ’אגו’ כדי למתן ולצמצם את השפעתו? "החכמים הסינים הקדמונים התבוננו בצורה מעמיקה וממושכת באופן התנהלותו של הטבע, ותצפיותיהם הניבו סדרת אמיתות על האופן, שבו מתנהלים החים בעולם החומר. אלה הם חוקי הטאו. אין להם שום קשר לדת, הם קשורים לטבע ופשטותם שובת לב ומכריחה את המתעמק בהם לקבל על עצמו צניעות וענווה".   הסבירי אחד מהחוקים האלה. "פעם נכחתי בהרצאה של נזיר טיבטי, שהסביר את ’חוק השינוי המתמיד’. לפתע הוא נראה מרוצה מעצמו, התחיל לצחוק  ואמר, שיש כמה גברות בקהל שאינן מבינות את החוק כשהן עוברות ניתוחים למתיחות פנים. למה הוא התכוון?  בדיוק לרעיון שנראה לנו מאוד מכעיס ומקומם, והוא שעלינו לקבל בהכנעה את הזדקנותנו, את השינויים במבנה הגוף שלנו ובחיינו בכלל.   וזהו בדיוק אחד מהדברים,  שעלינו לעשות כדי להיות מאושרים."בהחלט כן. מחקרים פסיכולוגיים רבים נכתבו על קשיינו לקבל שינויים ועל הצורך לשמר את המוכר, גם אם הוא מזיק  לנו. ההתנגדות שלנו לשינויים מבהירה עד כמה אנחנו נמצאים במריבות מתמידות וחסרות תוחלת עם העולם. לעומת זאת, אימוץ של תפיסת עולם, המבוססת על חוקי היקום ואינה נאבקת עם ’מהלכם הטבעי של הדברים’ – הייתה מאפשרת לנו להתבונן  בשינויים בדרך אחרת ולפתח כלים רגשיים והתנהגותיים, שיביסו את המלך ’אגו’ ויאפשרו לנו חיים של שמחה".   לכתבה הבאה