בתיה מלמד   בכיוון הרוח: ’שמעתי’     לאחר שנים, שבהן התמקד בפריון, החליט איל פוליטי, מומחה לרפואה וויטנאמית,  לפנות לתחום נוסף. הוא בחר להתמקצע בבעיות אוזניים אצל ילדים, והיום הוא מציג שיטת ריפוי משלו.   איך נולד הרעיון? "הרעיון נולד לאחר שהורים רבים, שסייעתי להם להיכנס להריון, התחילו לבוא אלי גם עם  הדור השני – כלומר הילדים שנולדו להם בעזרתי. גיליתי שהבעיה של עודף נוזלים ודלקות אוזניים כרוניות היא מאוד נפוצה והחלטתי לחקור את הנושא. התוצאה הייתה פיתוחה של נוסחה טבעית מיוחדת לריפוי הבעיה.    איזה מרכיב, דווקא ברפואה הוויטנאמית, הוא רלבנטי לטיפול באיבר מסויים, כמו האוזן למשל?. "ברפואה הזאת יש טכניקה שנקראת ’הנחייה’. היא נמצאת גם אצל הסינים,  אבל אצל הוויטנאמים היא הרבה יותר מפותחת. הם יודעים במדויק לא רק איך מתנהג כל צמח מרפא שמוחדר אל הגוף,  אלא גם איך לכוון את הפעילות של צמחי המרפא האלה, בצורה מאוד מדויקת, אל אזורים ואיברים מסוימים. זהו הידע, שבעזרתו פיתחתי נוסחה שמאפשרת לכוון את התרופה בדיוק אל אזור האוזן".   על איזה צמח מרפא מבוססת הנוסחה שלך? "על פטריית ’שורש עץ האורן’. לפטרייה זו יכולת עצומה לייבש נוזלים בגוף ולהוציא אותם דרך מערכת השתן.  על פי הידע הוויטנאמי שילבתי את הפטרייה הזאת עם צמחים אחרים, המנחים אותה לעבר האוזן, ושם היא יונקת את עודף הנוזלים ומייבשת אותה".   איך מתבצעים האבחון והטיפול? "על ידי תשאול הילד וההורים  לגבי אופי הופעת הנוזלים והדלקת, הרגלי השינה והאכילה של הילד וכיוצא באלה. כמו כן מתבצעת בדיקה של דופק כף היד ושל מבנה וצבע הלשון. הטיפול מתבצע בבית. במשך מספר שבועות הילד מקבל  אבקה נמסה מתמציות צמחים, שנלקחת בתוך משקה שהילד אוהב".   מה בנוגע לבעיה המוכרת של דלקות חוזרות?. "אין כאלה. נקודה. הואיל וטיפול הוא בשורש הבעיה זהו פתרון סופי, שפוטר את הילד גם מהצורך בניתוח להחדרת צינוריות ניקוז (’כפתורים’).  במידה ובמהלך הטיפול שלי חוזרת שוב דלקת אוזניים אקוטית, אסור להשתמש באנטיביוטיקה, כי היא עלולה לפגוע במה שהטיפול הטבעי בנה. לצורך זה פתחתי פורמולה חזקה מצמחים, שמתפקדת למעשה כ אנטיביוטיקה טבעית’. איל פוליטי, 40,  הגיע אל רפואת המזרח הרחוק מיד לאחר סיום שירותו הצבאי. במשך שנתיים היה חניך בקורס טיס, חודשיים לפני סוף הקורס הודח, וסיים את שירותו במודיעין חיל-האוויר. באותן זמן התחיל כבר ללמוד זן- בודהיזם,  ועם השחרור החליט להשתלם בהיבט הרפואי של התחום ונסע לאנגליה. "הכוונה הייתה להמשיך ליפן, אבל ממש לפני הנסיעה דווח לי שבית-הספר, שבו עמדתי ללמוד, עבר מהוראה בשפה האנגלית ליפנית. עשיתי סקר באנגליה וגיליתי בית ספר מאוד מיוחד לרפואה סינית, שבו מדגישים את שיטת היסודות – אוויר, אש, אדמה, מים- בלימוד הגוף-נפש. למדתי שם שלוש שנים, ולקראת הסוף גיליתי בית ספר אחר, שנפתח באותו זמן על ידי מורה וייטנאמי. הגעתי לשם ופגשתי בנזיר זן מדהים ורוחני מוויטנאם, שלמד רפואה מאביו, שלמד מסבו וכן הלאה לאורך הדורות, כפי שמקובל אצל המאסטרים האמיתיים של המזרח הרחוק. זה היה בדיוק מה שחיפשתי".   במה שונה הרפואה הזאת מאמה הורתה, הסינית? " בדומה לקבלה היהודית, הנקראת גם פנימיות התורה, הרפואה הוויטנאמית היא למעשה הפנימיות של הרפואה הסינית. ההכשרה הרפואית אצלם קשורה גם לנושא הרוחני, וזה כולל השתלמות באומנויות לחימה,  זן בודהיזם ומדיטציות מסוימות. רפואה זו השתמרה ברובה בכפרים ובמנזרים בוויטנאם, והשימוש בצמחים הוא מדויק במיוחד.   גם ללימודים שלי היה אופי מיוחד, כי זמן קצר לאחר שהכרנו אמר לי המורה: ’הקמתי פה בית-ספר לפי הכללים המקומיים, כי כך דורשים השלטונות. אבל ברור לי, שבכתה אי אפשר ללמוד באמת. לכן, אם אתה רוצה ללמוד ממני, עליך להיות צמוד אלי.  בשבילי זו הייתה הזכייה של החיים. הייתי צמוד  אליו כשנה וחצי. הוא השתתף בטיפולים שלי ואני עבדתי בבית-המרקחת שלו והכנתי את הצמחים לכל המטופלים. היום אני מכין מאותם צמחים אבקות, כי בארץ לרוב האנשים אין סבלנות לטרוח במשך שעות כדי לבשל תרופה מצמחים, או לשכנע את הילדים לקחת תרופה לא טעימה. כאב לשמונה ילדים אני מודע היטב לבעיה".   זה הזמן להתייחס לכך, שבשלב מסוים חזרת בתשובה. "נכון. התחתנתי באנגליה  עם אשה ישראלית, ושנה לאחר ששבנו ארצה חזרתי בתשובה. פתחתי מרפאה בעיר העתיקה בצפת, ולאחר שהגיעו אלי הרבה נשים עם בעיות של פריון החלטתי להתמקד בתחום הזה. רוב העבודה שלי היא עם נשים, שעוברות הפריות מבחנה. אני מלווה את התהליך הזה בטיפול תומך, שמגדיל מאוד את הסיכויים שלהן להרות".    איך אתה, כמטפל שומר מצוות, מאבחן נשים? "ברפואה הוויטנאמית מאבחנים בעיקר לפי הדפקים של כף היד. קיימים 25 דפקים, ואני מתייחס במיוחד ל- 15 מהם. אגב שמירת מצוות, היום אני נוהג לומר שאני עוסק ברפואה סינית-וויטנאמית-ברסלבית.  הרי רבי נחמן מברסלב, שאל הדרך שלו אני קשור,  דיבר על כך שלכל עשב ועשב יש שירה משלו. הוא ינק הרבה מספר הזוהר, דיבר על רפואה, התייחס לנושא של היסודות ואפילו המדיטציה שלו דומה מאוד לזו של הזן- בודהיזם. במדיטציית  זן,  אתה יושב בעיניים עצומות, מקשיב לנשימות שלך ומרגיש איך האוויר נכנס ויוצא מהבטן. אתה נועל את המחשבות על דבר אחד, ומעצם המיקוד הזה אתה מתנקה ומשתחרר, נהיה כלי ריק ומתחבר אל החלק הרוחני שלך. רבי נחמן מברסלב קורא למדיטציה שלו ’התבודדות’, ומדובר בתפילה אינטואיטיבית שנאמרת בשפה אישית, לא מהספר ולא מהסידור. והנה גם כאן, לפני שאתה מדבר עם הקב"ה עליך לשתוק כחצי שעה לפחות, להרחיק את המחשבות ולהקשיב לפנימיות שלך".   היכן נמצאת הנקודה הברסלבית בתהליך שעברת? "אני יכול לצטט בחיוך את האמירה המפורסמת, שההבדל בין יהודי לבין הודי הוא באות יוד.  רוצה לומר,  שביהדות אנחנו מדברים על אמונה בבורא עולם בעוד שבבודהיזם זה לא קיים. הדרך שלנו להכיר את השם היא לראות את ההשגחה, את הקשרים בין הדברים. הדרך הזאת מצאה את ביטוייה בהקמת  מרפאות ’שמעתי’, שבהן מטופלים ילדים עם בעיות אוזניים ושההכנסות מהן הן קודש לישיבה שלי בצפת".   לכתבה הבאה