בתיה מלמד   בכיוון הרוח: פריצת דיסק.   זה היה רק עניין של זמן עד שגם הכירופרקטיקה תעלה כיתה ותשלב את הפגת כאבי הגוף בהתייחסות לייסורי הנפש - והיום זה קורה.   למהלך המרתק הזה אחראית ד"ר נעמה שורץ (40) מנהלת המרכז הרפואי ההוליסטי "דרך הגוף" ("קראתי לו כך מפני שדרך הגוף, כלומר באמצעות הגוף, אני מגיעה גם אל הנפש") וכירופרקטית בכירה במרפאת הכאב במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.   "המילה כירופרקטיקה" היא מסבירה "נגזרת משתי המילים- כירו (כף יד) ופרקטיקה (ריפוי) והשיטה מציעה ריפוי בעזרת כפות הידיים, כאשר במוקד ההתייחסות שלה נמצאת מערכת העצבים, העוברת לאורך עמוד  השדרה ואחראית, למעשה, על כל מה שקורה בגופנו. בארץ אין לימודי כירופרקטיקה ואני למדתי את המקצוע בלוס- אנג’לס . מדובר בשבע שנות לימוד, המקבילות במדויק לרפואה הקונבנציונאלית, מלבד בנושא התרופות. אנחנו לא נותנים תרופות, כי את התפיסה הזאת מנחה העיקרון, הקובע שכאשר אנו נותנים לגוף שלנו תנאים אופטימאליים הוא יודע לרפא את עצמו".   הקשר של נעמה עם הממדים הרוחניים של ההוויה התחיל לפני שנים רבות, וקיבל חיזוק משמעותי במפגש, שהתקיים בתקופת ההתמחות שלה בארצו-הברית.   "יום אחד הגיע אלי לטיפול איש מדהים" היא נזכרת "ובמהלך הפגישה למדתי לדעת שהוא אינדיאני אמיתי ומדיום בעל יכולות נדירות. הוא סיפר לי פרטים שונים על מצב בריאותו של אבי ועל מה שעומד לקרות לו, ונוצר בינינו קשר מיוחד. בשלב מסוים הוא הציע לי לבוא אליו למפגש מיסטי, ואני, שתמיד  התעניינתי בנסתר, נעתרתי מיד. האירוע היה מדהים. דיברתי עם סבי, שנפטר מסרטן, והוא הזכיר  לי דברים שונים שקרו לי בעבר ושאיש לא ידע על קיומם. יותר מזה- אותו מדיום אינדיאני תאר לי במדויק את מראה של סבתי ומסר לי מפיה,  שמכיוון שהיא לא הקשיבה בריכוז למילים האחרונות שאמרתי לה ממש לפני מותה היא מבקשת שאומר אותם שוב. אמרתי לה שוב, שאילו היו לי בצעירותי החוכמה והאהבה שיש בי היום, הייתי עושה הרבה יותר למען הקשר שלנו, וזה סגר לי מעגל, שלא הייתי מצליחה לסגור בשום דרך אחרת.  רק מאוחר יותר נודע לי שאותו אינדיאני נחשב לאחד מהמדיומים הגדולים  של הוליווד, ובין חסידיו נמנים כוכבים, כאליזבט טיילור ורבים אחרים. ההתנסות הזאת הובילה אותי למקום מאמין. חוויתי את הידיעה, שהחיים אינם נגמרים עם מותו של הגוף, והמסר שקבלתי היה שעלינו למצות את חיינו כאן ועכשיו".   בנוסף למגע המשחרר והמרפא מסייעת נעמה למטופלים גם בעזרת הנחיות יומיומיות בסיסיות. "אני מלמדת את האדם" היא אומרת "אפילו איך להיכנס למיטה ואיך לישון נכון, כי התנהלות נכונה עם הגוף חשובה לכל אחד, ואין סיבה שנחכה לכאב ולסבל עד שיבואו ויאותתו לנו. אני מלמדת גם נשימות נכונות, שהן הבסיס לבריאות, כי אין נשמה ללא נשימה. הרבה מאוד אנשים לא נושמים נכון, וכתוצאה מכך השרירים מתחילים להתכווץ ובשרירים מתהוות נקודות מעוררות כאב בגודל של אפונה, שבהן אני מטפלת באמצעות מגע. נקודות כאלה נוצרות גם בעקבות טראומות שונות, כגון עומס - יתר רגשי, עומס -יתר פיזי או שימוש לא נכון בגוף, כמו במקרים של אנשים שהולכים לחדר כושר ומשתמשים שם בגוף בצורה לא נכונה, או כאלה שיושבים לאורך זמן מול המחשב ואינם מקפידים על ישיבה נכונה".   נעמה ממליצה לא פעם גם על תזונה נכונה, כמרכיב הוליסטי נוסף בטיפול הכירופרקטי הכולל שלה. " באים אלי מטופלים רבים עם פריצות דיסק" היא מספרת. "ויש להבין, שכאשר אנשים מרבים לבצע פעולות לא נכונות ובנוסף לכך אינם מקפידים על שתיית מים, הדיסק מתחיל להתייבש. זוהי דוגמה לחשיבותו של הייעוץ לתזונה נכונה, שלהבנתי מתמצה בתזונה מאוזנת ובשתיית המון המון מים. חוץ מזה? אני עצמי מתנזרת כבר למעלה משנה ממאכלי חלב ונמנעת גם מסוכר לבן, קמח לבן תה וקפה".     ספרי על מקרים, שבהם נדרשת לשילוב כלים מובהק בין המרכיב הרגשי לבין הממד הפיזי. "הגיע אלי בחור בן 25, שעבר תאונת אופנוע. ניתחו אותו בידו השמאלית, ומאז הוא לא הצליח לפתוח ולסגור את האצבעות. העברתי אותו תהליך טיפולי, שבו הוא נפתח למקומות רוחניים ואפילו התחיל לתקשר, והוא חזר לתפקוד מלא של כל כף היד. מקרה אחר הוא של גבר, שבא אלי בגלל כאבי גב תחתון, הבין במהלך הטיפול מהי הבעיה הרגשית, שגרמה גם לחסימה בזוגיות שלו, והיום אשתו בהריון לאחר שנים של ניסיונות שלא עלו יפה.   וישנו גם הסיפור האישי שלי. כשהתגייסתי לצבא היה לי סעיף בריאותי בגלל עקמת קלה. מאז עבדתי על עצמי במשך שנים רבות, עברתי תהליכים, התבוננתי פנימה, והיום הגב שלי ישר כמו פלס. מה למדתי על המרכיב הרגשי, שתרם את חלקו לעקמת שלי? שהייתי אדם ביקורתי מדי כלפי עצמו.   היום באים אלי אנשים עם בעיה דומה, ומובן מאליו שיש סוגים ודרגות שונות של עקמת ובתהליך הטיפולי איני יכולה לשנות את המבנה האנטומי, שאיתו הם נולדו. אבל אני בהחלט יכולה לגרום לכך שהמצב לא יחמיר, וזה משמעותי, כי במקרים הללו הזווית גדלה והולכת עם השנים, וכתוצאה מכך בית החזה מצטמצם, לוחץ על  הלב והריאות, ושם נמצא הקושי הרציני. כעיקרון, על כל אחד מאיתנו לבדוק את ההתנהלות הרגשית שלו ולאבחן את המקומות, שבהם העומסים המוטלים עליו גדולים מדי. עומס גדול מדי בעבודה או בבית, עלול להשכיח מאיתנו את הרצונות האמיתיים שלנו ולא לאפשר לנו מרחב קיום אישי. ומה קורה אז? העומס ’מתיישב’ אצל כל אחד בנקודה הפיזית החלשה והרגישה שלו- גב תחתון, בלוטת מגן, כתפיים, או כל נקודה פוטנציאלית אחרת, ורומז לנו שעלינו  לעצור, להרגיע, לאבחן ולהתחיל דרך חדשה".   לכתבה הבאה