בתיה מלמד   בכיוון הרוח: אקולוגיה רוחנית     נסו לדמיין מועדון, שעל פניו נראה הכי רלבנטי לסצנה: די ג’יי מעולה, מוזיקה מטריפה, ריקודים עד השעות הקטנות של הבוקר, אווירה של סוף וכולם מתודלקים....אבל לא מאלכוהול, לא מסמים ואפילו לא מסיגריות. אז ממה כן? ממשקאות בריאות טבעיים בהשראה אינדיאנית, מהתחושה המשכרת של ניקיון גוף-נפש ובעיקר מאותו "סוטול רוחני", שמייצר תחושה של זרימה, ושמחה, ואחדות עם היקום  ואהבה לכולם. את התסריט הזה בדיוק חלם זהר וילסון, מומחה לתזונה משולבת, ואף הגשים אותו בהצלחה בניו-יורק במשך חמש שנים. לפני שנה הוא שב ארצה עם הבשורה, ולאחרונה הדגים אותה על מאות חסידי רוחניות מקומיים בלילה בלתי  נשכח בפסטיבל "לב טהור".         הסיפור האישי שאני רוצה לחלוק עימכם, למרבה הפליאה, איננו סיפור חריג. אני נותן לסיפור הלא-מיוחד שלי במה מכיוון שהייתי רוצה שכמה שיותר אנשים ידעו שישנם הרבה פתרונות לא מסובכים, לא יקרים, ולא מזיקים למרבית בעיות הבריאות הנפוצות בימינו. לפני למעלה מעשור, כשעבדתי כפירסומאי בניו יורק, הפכתי למנוזל כרוני. כשהגיע הקיץ הניו יורקי המהביל, הנחיריים שלי הפכו ללא יותר מאביזר אסתטי בקצה האף; הם היו כה סתומים שטיפת אויר לא יכלה לעבור דרכם. בלילות מצאתי את עצמי ישן עם פה פעור מכיוון שרק דרכו יכולתי לנשום. קיבלתי הפניה אל רופאת האף-אוזן-גרון הבכירה ביותר בניו יורק. היא שלחה אותי לעשות צילום ראש MRI שעלה אלפי דולרים (ביטוח הבריאות שילם), רשמה לי אנטיביוטיקה לשבועיים עם אופצייה לשבועיים נוספים וגם גלולות אנטיהיסטמין (נגד אלרגיות), ונתנה לי משאף שחברת תרופות נדיבה שלחה לה כדוגמאות עבור הפציינטים. "תשתמש במשאף כמה פעמים ביום, וכשיגמר בערך בעוד שבועיים, תקנה חדש," אמרה תוך כדי כתיבת מרשם למשאף. היא ציינה שבמצב שלי אצטרך להשתמש במשאף ולקחת גלולות אנטיהיסטמין כל חיי.   כשסיפרתי לחבר על כל המתנות הנפלאות שהעניקה לי הרופאה, הוא אמר שלפני שאני לוקח את כל התרופות, אני יכול לעשות תקופת ניסיון שבה אמנע מצריכת מוצרי חלב ואשתמש ב- Neti Potשזה קומקומון קטן לניקוי הסינוסים במים עם מלח. לא היה לי מה להפסיד, אז לא אכלתי מוצרי חלב וקניתי Neti Pot ב-$16. תוך פחות משבועיים יבשו הסינוסים ונפתחו הנחיריים. הופתעתי מאוד ותהיתי איך יתכן שרופאת האף-אוזן-גרון הבכירה ביותר בניו יורק לא שאלה אותי כלל מה אני אוכל ולא סיפרה לי על מכשיר ה-Neti Pot הזול והפשוט, אלא שלחה אותי לבדיקות באלפי דולרים ורשמה לי תרופות לכל החיים. השאלה הזו הייתה בין הגורמים שדחפו אותי אל לימודי בריאות הוליסטית ולעזיבת עולם הפירסום. במשך שנות עבודתי כיועץ בריאות נוכחתי שוב ושוב שכמעט בכל הסוגיות הבריאותיות, שינויים הדרגתיים בתזונה ובאורח החיים גורמים לבעיות להיחלש ואף להיעלם. במקרים רבים פונים אליי אנשים לאחר שנואשו מרופאים ותרופות.   התנסיותיי האישיות והמקצועיות, הכוללות את עולמות העסקים, הבידור, היצירה, והרוח, הנחו את עבודת התזונה המשולבת שלי אל ההתמקדות בסיוע לשחקנים, אומנים, מוזיקאים, מטפלים, ואנשים הנוגעים ושואפים לגעת בחלק היצירתי שבתוכם. הייתי בליין תל-אביבי ומשם בליין ניו-יורקי, ונשארתי שם למדתי מינהל עסקים  ופרסום בשילוב עם פסיכולוגיה והתקבלתי לעבודה במשרד פרסום. התחלתי קריירה של פרסומאי, ובמהלך השנים התחברתי ליוגה, ולפני למעלה מעשור נזלת כרונית ואצל רופאת אאג הבכירה ביותר בניו-יורק ולא עזר עד שניקוי סינוסים עם מי מלח ושינוי בתזונה והימנעות מצריכת מוצרי חלב. וזה התחיל לרתק אותי ונכנסתי לקו חיים שונה כי עד אז גם חיי הלילה (חזר לפני שנה אחרי 16 שנים) כי אתה הולך עם לקוחות....לבילויים ומועדונים. ופתאום רצו שאהיה הפרסומאי של צבא ארצות הברית- קמפיין שיעזור לגייס עוד שחורים ופורטוריקנים לצבא וסירבתי לעבוד על התקציב הזה, ואחר כך על גלידת האגן דאז וגם דילמה כי כבר התחלתי לאכול בריא- כן אוכל מוצרי חלב אבל מעט, אחר כך מצאתי את עצמי טס בלי סוף כדי להציג עבודות לחברי קונגרס, ובאותו סופשבוע מגיע עם חברים להפגנות נגד ארגון הסחר העולמי וזה היה די סכיזופרני לעבוד בשביל האנשים האלה ולמחות נגדם כי אתה לא מסכים עם דרך ניהול העולם שלהם. ובסופו של דבר סירבתי לעבוד על כל מוצר צריכה שבא באריזות. אמרתי שאני מוכן לעבוד רק על שירותים. טלפונים וכו’ אבל היה ברור שזה כבר הסוף. הלכתי ללמוד תזונה משולבת. כמה רעיונות עיקריים. 1. יש המון שיטות תזונה בעולם, עתיקות ישנות וחדשות.  ואנשים נורא מתבלבלים כי גם כל שיטה יכולה להוכיח באופן מדעי שהטובה ואחרות לא. וכנראה האמת היא אינדיבידואלית. מי שמפיץ שיטה כלשהי היא כנראה עבדה עבורו. וההבדלים קיצוניים מצד אחד הרו פוד- אוכל חי- אל תבשל שום דבר ומצד שני במקרוביוטיקה תבשל הכל, אפילו תפוח עץ. התזונה המשולבת היא אינדיבידואלית והוליסטית= במקום לעבוד עם שיטה מסוימת אז עם אדם מסוים וקודם כל בודקים מהם הצרכים שלו: אם לילדים או רווקה, אזור המגורים, סוג העבודה, מוצא אתני- מה אכלת בילדות- האם אתה אדם שערק יותר בלילה או ביום, הרי יש מזונות שיותר מתאימים אנרגטית לאנרגיה של לילה ואחרים ליום.  ורעיון שני של התזונה המשולבת אומר: כל מה שאנחנו מכניסים לפה זה מזון משני.   דמיינו את פירמידת המזון שכולה מזון משני –פחמימות, ירקות, חל..ודמיינו מסביבה עיגול, ואז משולש בתוך עיגול והעיגול הוא המזון העיקרי. מה זה? דברים כמו פעילות גופנית, מערכות יחסים במשפחה או בעבודה או, קריירה, כלומר מה היחס שלנו לעבודה שלנו ורוחניות, שעבור אחד זה הליכה בשדה בשביל אחר זה בית-כנסת או מדיטציה. או הפלגה בים. אלה הם דברים שאינם מגיעים אלינו על צלחת אבל הם המזון העיקרי שלנו. והרעיון הוא של אינטראקציה בין העיגול לבין המשולש. ככל שנאכל באיכות טובה יותר הדברים יתפתחו לנו טוב יותר עם המזון העיקרי, וככל שהנגיעות שלנו במזון העיקרי תהיינה איכותיות יותר כך גם ישתפר המזון המישני. למשל, כשהתקדמתי ביוגה זה השפיע על בחירות המזון שלי. מתוך הבנה של הגוף והרוח. (זוגתו ביוגה ושניהם מופיעים בפסטיבלים רוחניים) מעניין שבעבודה עם מטופלים יותר קל להתחיל לעבוד על המזון המשני. זה בסך הכל אוכל. תוריד את זה תאכל את זה (עובד גם עם יחידים וגם עם קבוצות- יועץ בריאות הוליסטית ותזונה משולבת). אני לא באסור לך אלא קודם כל לראות מה חסר לאדם בצלחת ועם הזמן להוריד את המיותר והמזיק שהרי בצלחת יש מקום מוגבל. אבל להגיד לאדם לעשות מדיטציה בבוקר או ללכת לפסטיבל רוחני במקום לדיסקוטק אפוף עשן- זה לא הולך ככה. אבל על ידי שינויים הדרגתיים בתזונה יש היפתחות לרצון לשינוי רוחני. למה כשאני מתחילה לאכול יותר חסה מאשר סטייק מדמם אני מתחילה גם לראות יותר את יופיו של הטבע? דוגמה מצוינת. כשאנחנו אוכלים אנחנו מכניסים לפה, מגיע למערכת העיכול, נספג אל תוך הדם, הופך להיות חלק מהדם והדם הרי בונה לנו את התאים, הרקמות, האיברים הפנימיים ו...את המחשבות. הדם הוא הנפש. זאת אומרת, טעים הופכים לתאים- הרמב"ם להפוך את המועיל לערב- טעים לתאים- האוכל הופך להיות אנחנו.   מבחינה אקולוגית, אם אני רוצה להאכיל את תושבי תל-אביב בחסה אני צריך לגדל, נאמר, קמ"ר  חסות, (להאכיל מהצומח) אבל אם אני רוצה להאכיל אותם בבשר של פרות אני צריך 20לגדל על  קמ"ר כדי להאכיל את הבשר. זה היחס. ומה שקורה, זה שכורתים את רוב היערות בעולם כדי להכין עוד ועוד שטחי מרעה לבקר. רוב האוכל שאנחנו מגדלים היום בעולם הוא אוכל בשביל האוכל שלנו. קילו סטייק פי 20 יותר רעלים כי הרעלים נשארים וגדלים בכמות ככל ששרשרת המזון עולה. ומבחינת אנרגיות- בדם יש לנו את הנפש של בעל החיים. הבשר הוא כוח שנותן דם, חיות, מרדף, ציד ואנשי עסקים בהתחלה לפחות חייבים לקבל בשר וזה לא שחור ולבן אלא מינונים. אני לא בא לאנשים עם אידיאולוגיה אלא שילובים מינונים ותזמונים נכונים, ואז הם עולים על דרך המלך. ועוד על בשר- הדם הוא הנפש, ואנחנו אוכלים בעל חיים שלתוך התאים שלו נספגו גם רגשות. ואם הוא גדל בצורה של סבל, כמו בלולים וברפתות המודרניים (שם למשל כורתים את המקור לתרנגולות כדי שלא ינקרו אחת את השנייה בתנאי הצפיפות האלה של לולי הסוללה).   סבל הוא דבר שמצטבר בגוף. אנחנו יודעים את זה על בני-אדם. לחץ נפשי הופך להיות לדבר פיזי, לחסימה ולמחלה. ואז התאים של הפרה הסובלת הופכים להיות התאים שלי. אנחנו הרבה פחות רגועים ויותר מתוחים. אני יכול ללכת ברחוב ולזהות אנשים שאוכלים הרבה עופות, יש להם תנועות חדות מסוימות  וניכרת בהם עצבנות מסוימת כי אלה הן חיות מאוד דרוכות ועצבניות. מזון מהונדס- הכלאות היו תמיד, אבל ברמה של שיבוח זנים וזה גם הטבע עושה על ידי אבקנים לא הנדסה גנטית. הנדסה גנטית מתבצעת תחת מיקרוסקופ בתוך הגנים של הצמחים. והשאלה היא מה המוטיבציה היום. למשל, לקחו גנים של דגי סלומון והכניסו אותם לתות השדה. קצת פרנקנשטיין ובארצות-הברית החבר’ה קוראים לזה באמת פרנקן-פוד. לסלמון יש גנים של צמיחה מהירה וזה באמת גרם לתותים לצמוח מהר.   אבל אילו תכונות לא רצויות זה החדיר אליהם? אנשי ההנדסה הגנטית מדברים על צפי של חוסר מזון בעולם, אבל למעשה המחסור העתידי במזון נובע בעיקר מאכילת יתר של בשר...ואת זה לא מספרים. כמו שהייתי בחיי הלילה בתל-אביב ובניו-יורק והפכתי ליוגי שאוכל בריא, ולאחר זמן היה לי מרכז הוליסטי בניו-יורק עם טיפולי תזונה וסדנאות רוחניות וסדנאות לזוגות ואז באו אלי אנשים בהצעה ליצור מועדון של חיי לילה ועם די ג’יי ומוזיקה והכל, אבל במקום סמים ואלכוהול וסיגריות כל מיני משקאות בריאות, שגם הם מעלים את האנרגיה אבל לאנרגיה חיובית. ושמחה וכך היה.  וזה הצליח מעל ומעבר. ומתחילים במדיטציה ורוקדים עד ארבע בבוקר על טריפ של משקאות שאמאניים, וכך חזרתי שוב אל חיי הלילה. ואז הבנתי שהעיקרון הוא שהשיבה שלנו אל הטבע והרוחניות צריכה להיות בדרך שמחה. לא בתעניות וסיגופים ואזהרות והפחדות, אלא בשמחה.    לכתבה הבאה