בתיה מלמד   בכיוון הרוח: לאכול נכון או לאכול אותה.     ביום שבו חלתה אמו,  השתנו חייו של עורך-הדין אברהם לב לחלוטין. עד אז התמסר לעסקים ולעריכת- דין, ולא היה דבר רחוק ממנו יותר מרפואה משלימה, חשיבה אלטרנטיבית או אורח חיים טבעי.  אבל החל מאותו יום, שבו התבשר כי אמו חולת סרטן וימיה ספורים, לא היה דבר קרוב אליו יותר מהחיפוש הבלתי פוסק אחר רפואה אחרת ובשורה חדשה. "אמא הייתה אז בת 74 "מספר אברהם, איש שומר מצוות "ובמשך זמן מסוים התלוננה על הרגשה לא טובה. אבל נעשתה טעות באבחון, וכשפתחו את הבטן כבר היה מאוחר מדי. הסרטן, שהתחיל במעי הגס, התפשט אל כל חלל הבטן ואף שלח גרורות. לאחר שהרופאים גזרו את דינה לחיות עוד כשבועיים, התחלתי להשקיע את כל כולי בחיפוש אחר אופני ריפוי אחרים, ורק כאשר התוודעתי לשיטת הריפוי של אן ויגמור הרגשתי, לראשונה, שאולי בכל זאת יש תקווה". ד"ר אן ויגמור ביססה את שיטתה על כוחות הריפוי, הקיימים בתוכנו. היא הניחה שרוב המחלות שלנו נובעות משגיאות - הן בדרך החשיבה והן בבחירת מרכיבי המזון - והציעה אורח חיים טבעי,  שהמוטו שלו הוא: "יהיו מזונותיך-תרופותיך". "אחותי ואני התחלתנו לטפל באמא" מספר אברהם "לאחר שהרופא אמר שהמעי שלה סתום ואי אפשר לפתוח אותו. אבל לאחר כמה שבועות של טיפול אינטנסיבי הצלחנו לפתוח את החסימה במעי ומצבה התחיל להשתפר מיום ליום, עד לשלב שבו שבה אליה החיוניות שלה והיא לא הזדקקה יותר לתרופות. זה היה תהליך לא פשוט. אמנם הטיפול אינו כרוך בכאבים, אבל הוא קשה מאוד ליישום, בעיקר כאשר מדובר באדם מבוגר, שמתבקש לשנות את אורח חייו בצורה קיצונית. פתאום, אחרי שנים של הנאה מקישקע וטשולנט בשבת, הגשנו לאמא ירקות שונים ומשונים, תבענו ממנה ללכת מדי יום ועוד ועוד. ואז, כאשר כבר הרגישה טוב במשך זמן רב, היא התעקשה לשוב אל אורח החיים הקודם שלה, ואיש מאיתנו לא הצליח לשכנע אותה שהיא טועה. מאותו שלב התחילה התדרדרות  במצבה, ולאחר כמה חודשים היא הלכה לעולמה. אבל  היא זכתה לשנה תמימה, שבה נהנתה מאיכות חיים של אדם בריא לחלוטין". לאחר מותה של האם הבטיח אברהם לעצמו, שכאשר יגיע לגיל 60 יתמסר אך ורק לעיסוק בריפוי באמצעות תזונה. הוא למד בארץ ובחו"ל, פיתח טכניקות ריפוי משלו, וכשהגיעה העת פרש מעיסוקיו האחרים לטובת אותה הבטחה. במכון "מלב אל לב", שאותו הקים, מעביר היום אברהם סדנאות לריפוי עצמי ומטפל בשורה ארוכה של מחלות וליקויים, החל מאסטמה ועד  לבעיות קשב וריכוז. ויחד עם זאת, הוא מתמחה בעיקר בטיפול בחולי סוכרת וסרטן -המחלה אשר שינתה לחלוטין את מסלול חייו. "גם היום" הוא מודה "אני פוגש במטופלים, שמחליטים להפסיק את הטיפול, ולמעשה את אורח החיים החדש,  מיד לאחר שמצבם משתפר. אבל זה קורה בעיקר עם חולי סוכרת, שמרגישים פחות מאוימים מיידית מאשר חולי הסרטן. הבן-אדם מגיע אלי עם רמת סוכר של 480, זה יורד בתוך חודש וחצי ל-120 והוא אומר לי שהחליט להפסיק את הטיפול ’כי אני לא רוצה למות רעב’. מבחינתי זה מצער, כי המחויבות האישית שלי כמטפל היא עצומה, ועבורי מדובר בשליחות. לא פעם קורה לי, למשל, שבשעת לילה אני מטלפן לחולה, לאחר שחשבתי עליו כל היום ולפתע הגעתי למסקנה שהוא צריך לקבל עוד תוסף מזון כלשהו, שבכוחו להפסיק את ההתכווצויות, הכאבים או הקשיים האחרים, שמהם הוא סובל בלילות". אברהם, המשתמש בשיטות טיפול שונות של רפואת גוף-נפש, כמו דמיון מודרך וטיפול עצמי בעזרת אנרגיות, אומר שבדרך כלל האמונה נותנת כוח למטופל "אבל יש גם אנשים, שכתוצאה מהמחלה נשברים דווקא מבחינה אמונית, כשהם אומרים לעצמם:’ עשיתי רק טוב כל חיי, אז למה זה מגיע לי?’ כאשר למדתי בארה"ב  קיבלתי מהמורים רשות, חריגה מאוד, לטפל בחולים כבר בזמן הלימודים. אבל במהלך הטיפול בהם התעוררה  בעיה, לכאורה. העבודה הרוחנית האנרגטית כוללת תפילה מסוימת, ובין הפציינטים שלי היו מוסלמים, נוצרים ויהודים. מה עשיתי? אמרתי להם בפשטות כך: ’ כאשר אני צריך לסדר משהו במשרד ממשלתי אני מנסה תמיד להגיע אל המנהל הכללי ולא אל הסגן שלו. אז בואו נתפלל כולנו אל בעל הבית’ וכך היה. אני לא מדבר על דת, אבל אין ספק שהאמונה התמימה מסייעת בכול תהליך של ריפוי. ועם זאת, כדי להצליח לשנות הרגלים ישנים מהקצה אל הקצה צריך אופי של לוחם". בין מכתבי התודה, שמקבל אברהם לב, בולט מכתבו של לוחם. כרמל כרמי חלה בסרטן בעקבות שירותו הצבאי באגן הקישון, ומכתבו (מתאריך  06. 10.4)  מופנה אל ’כל נפגעי הקישון’. כרמל מספר בו על הטיפולים הכימותרפיים שעבר,על השתלות מח העצם, שגם אחריהן נותרו סימני המחלה בגופו, ועל הסדנה, שעבר במכון ’מלב אל לב’: "במסגרת סדנה זו" כותב כרמל בין השאר "למדתי לבצע שינוי באורחות חיי ובתזונתי, לנקות את הגוף ממזהמים ומרעלים שונים ולטפל בעצמי בדמיון מודרך ובצורה אנרגטית. בעקבות סדנה אינטנסיבית זו שיניתי את דפוסי חיי, התנהלותי ותזונתי. לאחר כשישה חודשים עברו סימני המחלה ולא חזרו עד היום, כשנה וחצי מאז תום הסדנה". בסדנאות מלמד אברהם לב את המטופלים כיצד לטפל בעצמם באופן עצמאי " בעיקר כדי  שלא יהיו תלויים בי וגם על מנת לא תהיה להם הרגשה, שמדובר במסחטה של כספים. כתבתי גם עבור משתתפי הסדנאות שתי חוברות עם הוראות לתזונה ומתכונים, האחת לחולי סוכרת והאחרת מיועדת לחולי סרטן". אני מבקשת מאברהם תשובה ברורה לשאלה ’האם אפשר להירפא מסרטן.’ -"אין אפשרות לתת תשובה מדויקת לשאלה כל כך כללית" הוא אומר "בדרך כלל ניתן לשפר את איכות החיים של החולה. אבל ההצלחה בריפוי המחלה תלויה בנתונים רבים, המשתנים מחולה לחולה, כמו: באיזה סוג של סרטן מדובר, באיזה שלב  מגיע החולה לטיפול, האם גם ברמת הנשמה, כלומר ברמה הנפשית העמוקה ביותר, הוא באמת רוצה להירפא, באיזה מצב של גוף-נפש הוא נמצא  ומה הוא מוכן לעשות, מדי יום, שעה ורגע, למען המטרה. אבל מעבר לכל אלה קיים עוד תנאי  ראשוני ומהותי להצלחה (של כל רופא ומרפא), שאם הוא אינו מתקיים לא ייתכן ריפוי. התנאי הזה קובע, שהצלחתו של רופא מסוים לרפא מטופל מסוים תלויה בזכויות הרוחניות שיש באותה עת לשניהם, כלומר למטפל להצליח בריפוי ולמטופל להחלים. איך יודעים אם הזכות הזאת קיימת? לא יודעים. הסוד הזה שמור לבורא עולם".   על שלוש תובנות עומדת הגישה הרפואית של אברהם לב, 65, מומחה לריפוי באמצעות תזונה: א. כל מחלה מתבטאת באופן שונה בגופו של כל אדם, ולכן כל טיפול חייב להיות  מותאם לחולה המסוים  ב. בכל טיפול חייבים להתייחס אל הגוף ואל הנפש, כאל מכלול. ג. התנאי הראשוני והמהותי להצלחה (של כל רופא ומרפא), תנאי שבלעדיו לא ייתכן כל ריפוי, הוא קיומן של     שתי זכויות רוחניות: זכות החולה המסוים להירפא וזכותו של המטפל המסוים לרפא אותו.    לכתבה הבאה