בכיוון הרוח: ללמד את האמהות שלנו נשיות.

מה הקשר בין שחזור גלגולים לבין מעגלי נשים, איך עוברים ממצב תודעתי של חסר וקורבנות לתחושה של יש ושל עוצמה נשית ובאיזה אופן כל זה קשור לחיבור בינינו לבין האמהות שלנו? . 

ליפעת אור (37)  יש תשובות משלה לשאלות האלה, והיא מיישמת אותן, הלכה למעשה, בעשרות מעגלי הנשים שאותם היא מנחה בהצלחה ברחבי הארץ.  

כאשר שואלים אותה איך התחיל אצלה כל עניין המעגלים, היא מספרת בפשטות על בוקר אחד בהיר, שבו צץ הרעיון שעד מהרה הפך למציאות. אך היא אינה מספרת את העיקר, שהוא הקסם האישי של אשה –ילדה שבאה מאהבה ומקרינה אמת ועדינות ואכפתיות, שבזכותן מצטרפות אל המעגלים שלה עוד ועוד נשים בגילאים שונים, תחומי עיסוק מגוונים ורקע חברתי שונה, ומוצאות יחד, בעזרתה, את הכוח הנשי שאבד להן אי שם בדרך.

"מאוד חשוב לי להקדים ולומר, שהעשייה שלי היא לא נגד גברים" אומרת יפעת ". היא פשוט  בעד נשים. נשים רבות מדי חוות עדיין את המציאות ממקום מאוד קורבני, והן מטפחות את המקום הזה ללא הרף בצורה לא מודעת. החשיבה שלהן תקועה ב ’הכל בגלל  הגברים, שמונעים מאתנו ולא נותנים לנו’. וחשיבה כזאת משרתת אי עשייה. אי הוצאה לפועל של העוצמה, הטמונה בנו כנשים, כי ’אם אני קורבן ולא נותנים לי, אז  אני לא צריכה לעשות’ ויש לנשים רבות גם את התפיסה העצמית של ’ מה זה כבר משנה מה אני עושה’ ,  שקורת כי  הפנמנו קודים גבריים, שלפיהם לטפל בילדים ולחנך אותם זה פחות ’נחשב’ מלנהל חברה לעבודות עפר, או לעבוד בבנק, כי העשייה הנשית היא תמיד נחותה בהשוואה. 

בדרך אל המעגלים למדה יפעת אור עבודה סוציאלית "והייתה לי זכות לפתח מודל עבודה בחדר מיון וטראומה בבית-חולים. זו הייתה חוויה מדהימה של עבודה משותפת עם הצוות, הפצוע, החולה והמשפחה.  זה התחבר למוטו שלי בחיים, שהוא עבודה עם הזולת. תמיד נמשכתי לעבודה בצוות ובשיתוף פעולה, כי באמת באמת מסקרן ומעניין אותי ואכפת לי  מה אנשים חושבים ומרגישים".

לפני שהתחילה לקבץ סביבה את המעגלים הוסיפה יפעת אל האכפתיות  והרגישות החברתית הזאת ( שלדבריה קשורה אולי להיותה בת קיבוץ) כלי עבודה נוסף – היא למדה שיטה של התפתחות רוחנית, הכוללת פתיחת ערוצי תקשור ושחזור גלגולים. "כאשר החלטתי לעשות מעגלי נשים עברתי  קודם כל תהליך של שחזור גלגולים אישי, וגיליתי שגם בעבר הנחיתי מעגלים כאלה. אז זה התרחש בתוך מערה, והעברתי שם את ידע האנרגיה הנשית. לימדתי את המהות ואת החיבור שלנו כנשים למשהו ראשוני.  ללב.  לנתינה. כל אישה מבינה את  המהות הזאת,  כי במערכת הפיזית שלנו קידדו לנו רחם, ולא חשוב אם הבאתי ילדים לעולם או לא – מעצם היותי אישה יש בי מידע על בריאה. על יצירה. הבעיה היא שרובנו לא קשובות למידע הזה שבתוכנו,  ומכאן החשיבות של השימוש בכלי של שחזור גלגולים  בתוך ההוויה של המעגל. כאשר מתעורר צורך אני משתמשת בטכניקה הזאת,  ואין ספק שהיא מחזקת את המשתתפות ומאפשרת להן לשחרר את כל כוחות הנפש ואת כל הכמיהה אל החופש שכלואה בתוכן. העבודה שלי היא לא תיאורטית. היא מאוד מעשית ואינטואיטיבית, והתוספת של עבודה עם שחזור גלגולים מרחיבה את הפנורמה שלנו על עצמנו. הגלגולים שלנו מוצפנים במערכת, שהיא אנחנו. ממש כמו הקוד הגנטי, שקובע שיהיו לי עיניים ירוקות, כך גם יכולה להיות מוטבעת בי, למשל,  פגיעות כלפי גברים ורתיעה מקשר, שנובעת מכך שנאנסתי באחד מהגלגולים הקודמים שלי". 


מאיזו מקום של קשר אשה -גבר את עצמך באה?
"ברמה האישית, אף גבר מעולם לא עצר בעדי  מלהגיע לאיזושהי מטרה, ותמיד נהניתי מידידות, הערכה, אהבה, חיבה ושיתוף פעולה מצד גברים. ובכל זאת הייתי אלופת תודעת הקורבנות. הלכתי עם המסכנות הנשית הזאת, כמו עם דגל, עד שעברתי את התהליך הרוחני . אז נכון שגברים רדו בנשים לאורך ההיסטוריה, אבל נכון גם שהגיע הזמן שלנו  לקחת אחריות על מה שקורה לנו. לעבור מ’ מה עשו לי’ ל ’מה אני עושה’. במשך שנים הפנמנו את ההנחה שאנחנו יריבות, ועוינות ולא מפרגנות זו לזו, אם כי בעומק הדבר ההפך הוא הנכון. אני מרגישה שאנחנו אחיות, שיש לנו עוצמות מדהימות  ואני יודעת שבעזרת השיטה הרוחנית שאתה אני עובדת, אני יכולה לעזור להשתחרר מהחוויה התודעתית של חסר, שבה נשים רבות מדי נמצאות כל הזמן. אותה תודעה של אין לי:  אין לי בית אין לי בן זוג, או אין לי את בן - הזוג מהחלומות, אין לי כסף.  וכדי לעבור מתודעת האין לתודעת היש  צריך להחזיר את האדם למקום של ההבנה שהוא המרכז. לא אמא שלו שכעסה עליו בגיל שלוש, לא אבא שלו, שלא נתן לו גיבוי ולא חיבק אותו. אלא הוא. הוא הכוכב של הסרט שלו, ועכשו הגיע הזמן להפסיק את כל ההתניות בעולם החיצוני, ולהתחיל להסתכל פנימה ולהעלות כוחות מתוך באר המים החיים שבתוכו".  יפעת יודעת, שבתוך מי הבאר הפנימית הזאת יש גם ג’יפה: חסימות, ופחדים וכעסים, ולמי  שחוששת להיתקל בהם  בדרכה מהאין אל היש היא מסבירה, שההורים שלנו לא באו ממקום של כוונה רעה, אלא פשוט מחוסר ידע. "וכשאת מסבירה שגם את ההורים שלנו לא חינכו נכון את יוצרת ראיה חדשה של האנשים, שעד היום נטית להאשים אותם,  ומכאן גם נוצרים יחסים חדשים עם אותם אנשים. לרבות מאתנו יש כעס על האמהות שלהן. יש בינינו נתק, כי  להן ולנו לא היה לנו ממי ללמוד נשיות ולא גדלנו עם רצף של נשיות. פעם הייתה שם דמות נשית מחנכת, כוהנת או זקנת השבט, שהאצילה את הידע הנשי, ואני רוצה לחזור לשם. אני רוצה שיתחיל בחברה שלנו מהלך מחודש של חיבוק נשי. של הכלה נשית. אני  רוצה שהדור שלי יעשה את החיבור אל האמהות שלו ומשם הלאה והלאה. אני למדתי בתהליך הזה עד כמה אמא שלי היא אשה מופלאה, וזהו חלק מהעוצמה של נשות הדור שלי,  היכולת לאפשר לאמהות שלנו להיות שם. יש לנו את הזכות להיות דור שמלמד את האמהות שלו".

ומי עומד להצטרף אל המעגלים בעתיד?
"החלום שלי הוא לשתף גברים. לשלב את האנרגיה שלנו עם האנרגיה הגברית ולהגיע לדו-שיח, שיתוף והרמוניה".